איך לזהות דום נשימה בשינה אצל בן/בת זוג?

תסמונת דום נשימה בשינה, המכונה בעולם הרפואה כהפרעת נשימה חסימתית בשינה, באנגלית Obstructive Sleep Apnea, גורמת להפסקות נשימה במהלך השינה בלילה כתוצאה מחסימה בדרכי הנשימה העליונות. 

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-4%-2% מהגברים ו-2%-1% מהנשים בישראל מתמודדים את התופעה, כאשר התסמונת בעלת פוטנציאל נזק רב ויכולה להוביל לסיבוכים כמו לחץ דם גבוה, מחלות לב, שבץ מוחי, נחירות חזקות ומטרידות, עייפות מוגברת בשעות היום המלווה בקשיי ריכוז, פגיעה בתפקוד היומי ובעבודה. התסמונת עלולה לגרום גם למעורבות גבוהה בתאונות דרכים ועבודה.

מאחר ותסמונת דום נשימה בשינה מתרחשת בלילה, הרופאים מבקשים סיוע מבן או בת הזוג של המטופל. בן/בת הזוג נדרשים להשיב על שאלות של הרופא ולמלא שאלון, כך הרופא מקבל תמונה מלאה על איכות השינה של המטופל, תדירות הפסקות השינה, עוצמת הנחירות ותסמינים נוספים.

לאילו תסמינים ומאפיינים יש לשים לב בשינה של בן/בת הזוג?

כ-35% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה שונות, אחת ההפרעות השכיחות ביותר היא נחירות. הנחירות מעידות על חסימה של מעברי האוויר העליונים במהלך השינה, לרוב על רקע של רפיון בשרירי בסיס הלשון, החך והלוע. מחקרים חדשים גילו קשר חיובי בין עוצמת הנחירות לתופעת הפסקות הנשימה בשינה בלילה, לכן המידע מבן/בת הזוג נחוץ לצורך אבחון הבעיה והמשך הטיפול.

בן או בת הזוג נדרשים לשים לב לתסמינים העשויים להעיד על דום נשימה בשינה כגון:

• נחירות קולניות.
• השתנקות במהלך השינה בלילה.
• יקיצות במהלך השינה בלילה.
• כמות הפסקות השינה ואורכן.
• קושי להירדם.
• תנועת איברים במהלך השינה, בעיקר תנועת עיניים ורגליים.
• נטייה להירדמות ולישנוניות בשעות היום, במצבים פסיביים כמו קריאה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה.

כדאי לדעת כי עד 14 הפסקות נשימה בשינה הבעיה מוגדרת כמצב קל, עד 29 הפסקות נשימה בשינה מוגדר כמצב בינוני, ומעל 30 הפסקות נשימה בשינה מוגדר כהפרעת שינה חמורה.  

מהם הגורמים ומהי השכיחות של תסמונת דום נשימה בשינה?

הנתונים העדכניים ממשרד הבריאות מצביעים על שכיחות תסמונת דום נשימה בשינה בשיעור של עד 4% מהגברים ועד 2% מהנשים. הגורמים העיקריים לתופעה הם:

• השמנת יתר המובילה לשקיעת שומן בקירות הלוע וללחץ על רקמות השומן בצוואר.
• גנטיקה ומבנה הפה והלסת.
• צניחת בסיס הלשון הגורמת לחסימת דרכי האוויר העליונות.
• מבנה בעייתי של הלסת התחתונה ביחד לסת העליונה.
• שקדים מוגדלים, שכיח אצל ילדים.
• גודש באף הגורם לחסימת דרכי האוויר.
• עישון.
• אלכוהול ושימוש בתרופות הרגעה.  

אילו בדיקות יש לעבור לאבחון דום נשימה בשינה?

אבחון תסמונת דום נשימה בשינה כולל שני שלבים עיקריים:

• תשאול ואבחון על ידי רופא משפחה או רופא אף אוזן גרון, לרוב מבצעים תשאול גם של בן/בת הזוג.
• בדיקה במעבדת שינה (מכון שינה או בדיקה ביתית).

לאיזה רופא יש לפנות אם מזהים תסמיני דום נשימה בשינה?

כאשר מזהים אחד או יותר מהתסמינים המוכרים של דום נשימה בשינה, לבד או בעזרת בן או בת הזוג, מומלץ לתאם תור לרופא המשפחה לצורך אבחון ראשוני. רופא המשפחה מבצע תשאול, בוחן את הגיליון הרפואי וההיסטוריה המשפחתית ולרוב הוא מבצע תשאול גם של בן/בת הזוג. בחלק מקופות החולים, רופא המשפחה יפנה את המטופל לאבחון מקצועי על ידי רופא אף אוזן גרון, אך הוא יכול להחליט לשלוח את המטופל לבדיקה במעבדת שינה, בכפוף לאישור מהמחוז.

מה הטיפול המוצע לסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה?

במצבים קלים, הטיפול המומלץ הוא שינוי באורח החיים כמו הפסקת עישון, דיאטה והפחתת משקל, שינוי בתנוחת השינה, הימנעות מתרופות הרגעה ושינה.

במצבים בינוניים עד קשים הרופא ימליץ על מכשיר סיפאפ (מחייב  שינה עם מסכה על הפנים), המכשיר מזרים אוויר בלחץ קבוע ומשפר משמעותית את איכות השינה וחיי המטופל. מטופל המתקשה לישון עם מסכת CPAP יכול לנסות פתרון כמו התקן דנטלי מיוחד, ובמקרים החמורים וכל עוד שיטות אחרות לא סייעו, הרופא ימליץ על ניתוח.