התקף אפילפסיה בשינה

מהי אפילפסיה? מהם התסמינים העיקריים של מחלת הנפילה? עד כמה המחלה מסוכנת לאדם? אלו סוגי התקפים אפילפטיים מוכרים? מדוע התקף אפילפסיה בשינה נחשב למצב מסוכן? מה ניתן לעשות כדי לצמצם את נזקי ההתקפים האפילפטיים? המומחים של חברת Hmedical (היי מדיקל) הכינו מדריך בנושא התקף אפילפסיה בשינה.

מהי אפילפסיה?

אפילפסיה, המכונה בעברית כפיון וידועה בלשון העם גם בכינוי מחלת הנפילה, היא הפרעה נוירולוגית המאופיינת בפרכוסים עקב הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב בקליפת המוח. יש לציין כי לא כל פרכוס מהווה תסמין לאפילפסיה, ובעולם הרפואה מגדירים אדם כחולה במחלת הנפילה אם מתקיים אחד מהמצבים הבאים:

  • האדם חווה שני פרכוסים ללא גורם חיצוני, בהפרש של יותר מ-24 שעות בין ההתקף הראשון לשני.
  • לאחר התקף פרכוסים ראשון יש הערכה המסתמכת על בדיקת EEG לסיכון להתקף שני מעל 60%.
  • לאחר התקף פרכוסים ראשון מאבחנים סינדרום אפילפטי.
  • האדם עבר שני התקפי פרכוסים כאשר הטריגר הוא חיצוני.

כדאי לדעת כי בשנת 2017 הוחלט לסווג מחדש את המחלה, ביוזמת הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה, וכיום הסיווג מבוסס לפי סוג ההתקף, סוג האפילפסיה וסוג התסמונת האפילפטית. במקרים רבים לא יודעים מהו הגורם לאפילפסיה, וכיום כאשר מטופל מגיע לטיפול מנסים לאתר את הגורם האטיולוגי מתוך גורמים מוכרים שיכולים להיות מבניים, גנטיים, זיהומיים, מטבוליים, אימוניים או בלתי ידועים.

ראוי לציין כי 1 מתוך 100 אנשים לוקה במהלך חייו בפרכוסים, וההתקף האפילפטי הראשון עשוי להופיע בכל גיל, אך ברוב המקרים הוא מתרחש בתקופת הילדות או לאחר גיל 60. התקף אפילפסיה בשינה נחשב למסוכן יותר בגלל הסכנה למוות פתאומי בשינה, בעיקר אצל חולים מבוגרים.

 

מהם הגורמים להתקפי אפילפסיה?

כפי שציינו בפסקה הקודמת, הסיווג של אפילפסיה השתנה וניתן לסווג את המחלה לפי הסיבות שגרמו להופעתה. הגורם להתפרצות המחלה אצל כמחצית מהחולים אינו ידוע, ובקרב המחצית האחרת ניתן לאבחן את הגורמים להפרעה, והגורמים המרכזיים הם:

גנטיקה – הגורם הגנטי עשוי לגרום לאפילפסיה, ועל פי הערכת המומחים יש מאות גנים העשויים להיות אחראים למחלה. אם יש מספר בני משפחה הסובלים מההפרעה, ככל הנראה שהגורם העיקרי למחלה הוא גנטי.

מבנה – אפילפסיה יכולה להתפרץ בגלל נזק למבנה המוח, לדוגמה עקב טראומה, חבלת ראש קשה, שבץ מוחי או בגלל גידול ממאיר או שפיר. אירוע מוחי הוא הגורם העיקרי להפרעה זו אצל מבוגרים.

גורם זיהומי – ישנם זיהומים שונים במוח שמקורם בחיידקים, נגיפים או פטריות, הזיהום עלול לגרום למחלת הנפילה, לעיתים כבר בזמן התפתחותו של העובר.

גורם מטבולי – מחלות ומצבים שונים המשפיעים על חילוף החומרים בגוף עשויים לגרום לאפילפסיה.

גורם דלקתי – במקרים נדירים הבעיה עשויה להתפתח עקב מחלות דלקתיות הפוגעות במוח האדם.

 

כמה אפילפסיה (מחלת הנפילה) מסוכנת?

ידוע כי פרכוסים הם תסמינים לאפילפסיה, אך יש סוגים שונים של פרכוסים. המחלה נובעת בגלל התפרצויות חשמליות שאינן תקינות בתאי העצב במוח, ואופי הפרכוסים משתנה בהתאם לאזור במוח שבו יש הפרעה בפעילות החשמלית. מקובל לחלק את הפרכוסים לשני סוגים- פרכוסים מוקדיים ופרכוסים כלליים. הפרכוסים המוקדיים יכולים להופיע עם או ללא שינוי במצב ההכרה, והפרכוסים הכלליים יכולים להיות מוטוריים או לא מוטוריים.

לכן, התקף אפילפסיה עלול להיות מסוכן לאדם, במיוחד אם ההתקף כולל פרכוסים הגורמים נזק לחולה כתוצאה מנפילה, וההתקף עלול לגרום גם לטביעה, למעורבות בתאונת עבודה ולמעורבות בתאונות דרכים חמורות. יש מקרים שבהם מתרחש התקף אפילפסיה בשינה, זהו מצב מסכן חיים מאחר שהפרכוסים עלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך ולגרום למוות מתוך שינה.

אגב, אם הפרכוסים אינם מפסיקים והם ממשיכים יותר מ-5 דקות – חייבים לפנות מיד את החולה כדי לספק לו עזרה רפואית ללא דיחוי.

מעבר לפרכוסים יש עוד תסמינים לאפילפסיה כגון: אובדן הכרה, אובדן מודעות, בלבול, ראייה מטושטשת, פאניקה, הזיות ראייה, פחד ותחושה חוץ גופנית. במקרים מסוימים התסמינים כוללים גם תנועות ידיים לא רצוניות, תנועת לעיסה, קשיי נשימה, אישונים מורחבים, אובדן שליטה על שתן וצואה, תחושה של ניתוק מהמציאות ועוד. לכן, התסמינים המוכרים של מחלת הנפילה עלולים לסכן את האדם, במיוחד בגלל סכנת הנפילה כאשר האדם מטושטש, אך גם בזמן נהיגה ועבודה.

מטופלים המאובחנים במחלת הנפילה נמצאים בסיכון מוגבר לתסמינים נפשיים כמו דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות, בגלל הקושי שלהם להתמודד עם ההפרעה ולעיתים כתוצאה מתופעות לוואי של הטיפול התרופתי. המחלה עשויה לגרום לסיבוכים מסכני חיים כמו סטטוס אפילפטיקוס, זהו מצב מסכן חיים בגלל הפרכוסים הממושכים העשויים לגרום לנזק מוחי קבוע ולמוות, על כן מצב זה מחייב פינוי מהיר לחדר המיון.

 

התקף אפילפסיה בשינה

כדאי לדעת כי התקף אפילפסיה יכול להתרחש גם במהלך השינה בלילה או בסמוך ליקיצה מהשינה, ואף בשעת המנוחה בצהריים. התקף אפילפסיה בשינה עלול להיות אלים וקשה, אצל ילדים או מבוגרים.

כאשר מאבחנים התקף טוני קלוני (גרנד מאל), כלומר התקפים המתרחשים בעיקר בזמן ההתעוררות מהשינה, ניתן לשלוט במחלה באמצעות תרופות, אך החולה חייב להיות זהיר ועליו להימנע מהפעלת מכשירים חשמליים ומהשגחה על ילדים קטנים לאחר שהוא מתעורר.

 

כמה נפוצים התקפי אפילפסיה בשינה?

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שכיחות המחלה היא כ-1% מהאוכלוסייה. יש מעל 50 מיליון חולי אפילפסיה בכל העולם, ומדי שנה מתווספים כ-5 מיליון חולים חדשים. על פי מחקרים עדכניים, השכיחות של התקף אפילפסיה בשינה היא כ-20% מתוך כלל החולים המאובחנים בהפרעה זו.

 

הכירו את סוגי ההתקפים האפילפטיים:

התקף כללי (טוני קלוני)

התקף אפילפטי כללי הגורם לתקיפת כלל מערכות הגוף, כולל מערכת הנשימה. התקף כללי מאופיין בתנועות לא רצוניות ובתנועות רפלקסיביות באיברי גוף שונים, לעיתים מבחינים גם בקצף היוצא מפיו של החולה, וההתקף עשוי להימשך זמן ארוך יחסית.

התקף מוקדי

ההתקף מתרחש רק במוקד אחד במוח, ולרוב הוא מאופיין בפרכוסים ובעוויתות בצד אחד של הגוף או באחד מהגפיים. לעיתים החולה חווה גם ערפול הכרה, פגיעה בזיכרון וניתן להבחין שהוא בוהה באוויר. ההתקף המוקדי נמשך בין דקה לשתי דקות וחולף מעצמו.

התקף ניתוק כללי (אבסנס)

ההתקף נמשך זמן קצר, מספר שניות בלבד, והוא חולף מעצמו. בזמן ההתקף החולה אינו מודע לסביבתו, הוא בוהה באוויר ולעתים מגלגל את עיניו. התופעה אופיינית בעיקר לילדים.

התקף חלקי (מיוקלונוס)

ההתקף מאופיין בערפול הכרה ובחוסר מודעות לסביבה, זהו התקף המתרחש רק בחלקי גוף מסוימים, ולרוב ניתן להבחין בתנועות לא רצוניות בחלקי גוף שונים.

 

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הנזקים?

לאחר אבחון אפילפסיה על ידי נוירולוג מומחה ניתן להתאים את הטיפול המיטבי. בדרך כלל מתחילים בטיפול תרופתי שמטרתו למנוע פרכוסים ולהקל על הפרעות שינה ותסמינים אחרים כמו יתר לחץ דם, חוסר בשינה וכדומה. אם הטיפול התרופתי אינו יעיל ניתן לשקול אופציות אחרות כמו השתלת קוצב מוח (VNS), דיאטה מיוחדת (קטוגנית), ניתוח, גירוי מוחי עמוק או טיפול באמצעות מכשיר RNS.

לסיכום, אפילפסיה היא מחלה חמורה והחיים איתה מאתגרים. כל התקף אפילפסיה, כולל התקף אפילפסיה בשינה, הוא מצב מסוכן הדורש טיפול מתאים. למידע נוסף ולייעוץ בנושא הפרעות שינה ובחירת מכשירים לסיוע נשימתי – צרו קשר עם המומחים של Hmedical.

למידע

אולי יעניין אותך גם

מכשיר סיפאפ אוטומטי Prisma Smart

יתרונות הטיפול במכשיר סיפאפ

מכשיר סיפאפ (CPAP) נחשב ליעיל ולאפקטיבי ביותר לטיפול בתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, המכשיר הפופולרי והמומלץ על ידי אנשי המקצוע בתחום הפרעות השינה הוכח מחקרית

Call Now Button