דום נשימה בשינה מתאפיין בהפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה, כאשר הפסקת הנשימה עשויה להימשך יותר מ-10 שניות, במקרים מסוימים היא עלולה להימשך כדקה, ולרוב התופעה מלווה בנחירות. התסמונת מסוכנת, כ-5% מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת דום נשימה במהלך השינה, התופעה נחשבת לגורם סיכון להתפתחות שתי מחלות קשות ומסוכנות – שבץ מוחי ולחץ דם גבוה. היא גורמת לעייפות מוגברת בשעות היום, לפגיעה באיכות החיים ובזיכרון, היא עלולה לגרום לעצבנות יתר, לדיכאון, להפרעות בתפקוד המיני ולבעיות נוספות. כמו כן, היא עלולה לגרום לפציעות בגלל העייפות הגבוהה, ולסיכון גבוה לתאונות עבודה ולתאונות דרכים.
אבחון דום נשימה בשינה
מקובל לחלק דום נשימה בשינה לשני סוגים עיקריים:
- דום נשימה מרכזי – תופעה פחות שכיחה, היא נגרמת כתוצאה מכך שהמוח אינו שולח גירוי חשמלי הנחוץ להתכווצות שרירי הנשימה.
- דום נשימה חסימתי – תופעה שכיחה יחסית הנגרמת כתוצאה מחסימה בדרכי הנשימה (אף, לוע או גרון), לכן האוויר אינו מגיע לריאות ונגרם אפקט חנק. התסמונת גורמת לפגיעה בכמות החמצן בדם, המוח מגיב לבעיה ונגרמת תופעה הנקראת מיקרו יקיצה כדי להחזיר את מתח השרירים הנדרש למעבר יעיל של האוויר לריאות. אדם הסובל מהבעיה עשוי לסבול מעשרות יקיצות במהלך השינה שלו לכן בבוקר מרגישים עייפים, עלולים לסבול מכאבי ראש ורבים נרדמים במהלך היום בגלל התשישות הגופנית וחוסר המנוחה.
כדי לאבחן דום נשימה בשינה יש להגיע לרופא מומחה, האבחון כולל בדיקה גופנית לא פולשנית, אא"ג, ותשאול של המטופל כדי לגלות תסמינים העשויים להעיד על הבעיה. בהתאם לתוצאות האבחון מפנים את המטופל למעבדת שינה, הבדיקה מחייבת לילה אחד במעבדה ובהתאם לתוצאות הבדיקה הרופא ימליץ על הטיפול המתאים למצבו של המטופל.
טיפול בדום נשימה בשינה
לאחר אבחון מקצועי הכולל גם בדיקה במעבדת שינה הרופא המומחה יכול להמליץ על טיפול בדום נשימה שיהווה הטיפול הנכון והיעיל ביותר בהתאם למצבו של החולה. נכון להיום אין טיפול תרופתי הפותר ביעילות את הבעיה, בהתאם למצבו הגופני של המטופל הרופא עשוי להמליץ על שינוי תזונתי, הפחתת במשקל, הימנעות מאלכוהול ועישון, ובמידה והמטופל נוהג לקחת כדורי שינה, הרופא ימליץ במקרים מסוימים על הפסקת התרופות.
הטיפול היעיל והמומלץ ביותר לכל מי שסובל מדום שינה בשינה הוא באמצעות מכשיר סיפאפ (CPAP). המכשיר נבדק במחקרים רבים והוכח כשיטת טיפול יעילה ואפקטיבית, הוא משפר משמעותית את השינה ואת איכות חייו של המטופל, יש להשתמש במכשיר במהלך הלילה, המכשיר מיועד בעיקר למי שסובל מדום נשימה חסימתי.
המכשיר מגיע עם אביזרים שונים, יש להלביש מסכה על הפנים במהלך הלילה, המכשיר מסייע להחדרת אוויר בכמות הרצויה לריאות כדי לאפשר נשימה תקינה ולמנוע את תסמיני הבעיה. חשוב לציין כי זהו אינו מכשיר החייאה אלא כלי עזר יעיל לשמירה על נתיב אוויר פתוח ולהזרמה תקינה של האוויר לריאות ולהפחתת הנחירות.
דרגות חומרה של דום נשימה בשינה
כאמור, כ-5% מהאוכלוסייה סובלים מבעיית דום נשימה בשינה, התופעה רווחת בעיקר אצל גברים מעל גיל 40. על פי נתוני משרד הבריאות כ-40-20% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 40 סובלים מנחירות קשות ורעשניות במהלך השינה בלילה. נחירות הן תסמין מוכר של דום נשימה חסימתי בשינה, מאחר והנחירה נובעת מחסימה אפית ומעודף רקמה בחך הרך, בענבל או בבסיס הלשון.
יש דרגות חומרה שונות של דום נשימה בשינה, ומספר ההפסקות בשעת שינה קובע את חומרת הבעיה, כמו גם את הזכויות בביטוח לאומי. יש 4 דרגות חומרה של דום נשימה חסימתי:
- עד 5 הפסקות נשימה בשעת שינה – דרגה קלה.
- 20-5 הפסקות נשימה בשעת שינה – דרגה בינונית.
- 40-21 הפסקות נשימה בשעת שינה – דרגה קשה.
- מעל 40 הפסקות נשימה בשעת שינה – דרגה חמורה.
כאשר מאבחנים חולה עם יותר מ-20 הפסקות נשימה בשעת שינה הוא נמצא בקבוצת סיכון למחלות כרוניות קשות ולמעורבות מוגברת בתאונות דרכים ועבודה בגלל עייפות, והסיכון לתמותה גדל באופן משמעותי.
מכשירים ייעודיים לטיפול בדום נשימה בשינה
מכשיר סיפאפ (CPAP – Continuous Positive Airway Pressure) הוא המכשיר הנפוץ ביותר לטיפול בבעיית דום נשימה בשינה. חברת היי מדיקל מייבאת ומשווקת מגוון רחב של מכשירי סיפאפ ומסכות. ניתן לבחור מסכה בהתאמה אישית מלאה כדי להבטיח נוחות מירבית במהלך השינה בלילה, המכשיר עצמו מזרים אוויר בלחץ קבוע אל תוך חלל הפה והאף וכך דרכי האוויר העליונות נשארות פתוחות ולא צונחות, ובעצם מונעים מצב של מחסור באוויר במהלך השינה.
השימוש במכשיר נחשב כיום לטיפול המומלץ בישראל ובכל העולם, המכשיר בטוח לשימוש ומשפר את איכות ורציפות השינה, מונע התפתחות מחלות עקב התסמונת וגם בני המשפחה של המטופל מפסיקים לסבול מהנחירות החזקות.
חשוב לציין כי יש מטופלים המתקשים להסתגל לשינה עם מסכה על הפנים. הרופא יכול להמליץ על טיפולים נוספים כדי להקל על התסמינים ולאפשר למטופל לישון טוב בלילה. בשלב הראשון מנסים לשנות הרגלים אישיים כמו עישון, הפחתה משמעותית בצריכת אלכוהול, שינוי תנוחת השינה וירידה במשקל.
אם הטיפול השמרני לא מצליח הרופא יכול להמליץ על התקן דנטלי לקידום הלסת, ההתקן ממוקם בפיו של המטופל ומטרתו להזיז את הלסת התחתונה קדימה וכך למעשה מקדמים את בסיס הלשון וחלה הקלה בזרימת דרכי האוויר. השימוש בהתקן דנטלי עלול לגרום לתופעות לוואי, בעיקר בתקופה הראשונה בה משתמשים במכשיר הייעודי, ותופעות הלוואי המוכרות הן רגישות בשיניים, כאבים בלסת, כאבים בשרירי הפה. חולים המשתמשים בהתקן דנטלי חייבים להיות במעקב תמידי, לרוב אצל רופא שיניים.
ללא טיפול מתאים החולה בדום נשימה חסימתי נמצא בסיכון לתמותה ולמחלות קשות כמו לחץ דם, סוכרת ושבץ מוחי. אין להקל ראש בבעיה וחשוב לעבור אבחון מקצועי ולקבל טיפול מותאם אישית אחרת מסתכנים במוות.
זכויות בביטוח לאומי
במוסד לביטוח לאומי מכירים בתסמונת דום נשימה בשינה כליקוי המהווה נכות של ממש, בהתאם לחומרת הבעיה ומספר הפסקות הנשימה בשעת שינה. אם חולה המאובחן בדום נשימה סובל ממצב גופני ירוד וממחלות כמו לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, ומירידה כללית ביכולות התפקוד היומיומי – ניתן לקבל אחוזי נכות, ובהתאם לאחוז הנכות יש אפשרות לקבל קצבת נכות כללית.
בביטוח לאומי קבעו כי יכולת השתכרות נמוכה יחד עם כ-60% נכות מאפשרים לחולים בדום נשימה לקבל קצבת נכות. אם המבוטח נפגע בעבודה עקב דום נשימה בשינה הוא רשאי להגיש תביעה להכרה במחלת מקצוע או להכיר בתאונה העבודה שנגרמה לו, ובהתאם לאחוזי הנכות שהוועדה הרפואית קבעה הוא יקבל קצבאות.
חולים בדום נשימה המוכרים כחולים כרוניים זכאים לזכויות שונות בקופות החולים,, ונכים זוכים להקלות נוספות כמו הנחה בארנונה, חשמל, הטבות מס ועוד.
