דופמין – כמה ולמה הוא חשוב?

מהו דופמין? כיצד חוסר או עודף דופמין משפיע על האדם? איך הדופמין קשור לתופעות כמו דיכאון וחרדה, סכיזופרניה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה והתפתחות מחלות קשות וחמורות כמו פרקינסון? כיצד הדופמין משפיע על מצב הרוח והאם הוא מונע מחלות קשות ומסוכנות? כיצד ניתן לשפר את רמת הדופמין במוח? המומחים של היי מדיקל הכינו עבורנו מדריך בנושא.

 

מהו דופמין?

דופמין, באנגלית Dopamine, הוא תרכובת אורגנית המתפקד כהורמון וכמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר). לדופמין יש מספר תפקידים חשובים הן במוח האדם והן בתפקוד שאר מערכות הגוף, מאחר שהכימיקל המשתחרר במוח נחוץ לפעילות התקינה של מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית, והחומר משתתף בתהליכי הסינתזה של הורמוני האדרנלין (אפינפרין) והנוראדרנלין (נוראפינפרין).

חשוב לציין כי לתופעות כמו חוסר או עודף דופמין יש השפעה כבירה ומשמעותית על המוח וגוף האדם, וחוסר או עודף במוליך העצבי מהווה גורם משמעותי בהתפתחות הפרעות ומחלות כמו סכיזופרניה, פרקינסון, דיכאון וחדרה, הפרעות קשב, תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, התכווצויות שרירים, עייפות וחוסר מוטיבציה, לחץ נפשי, הפרעות שינה, הזיות ופגיעה בחשק המיני.

 

דופמין

 

על מה משפיע הדופמין?

חשוב לדעת כי דופמין משפיע על תפקודי המוח וגופו של האדם, כמוליך עצבי החומר הכימי תורם להרגשה טובה ובנוסף הוא משפיע על יכולות קוגניטיביות וגופניות. ידוע כי הדופמין נחוץ לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח, ובנוסף הכימיקל מעורב בתהליכים שונים לוויסות ולשליטה על עיבוד המידע ובתפקוד המרכזים הקוגניטיביים ובהם זיכרון, תכנון, קבלת החלטות ועוד.

בנוסף לזאת, דופמין מעורב בתפקודי מערכות הגוף, בין היתר בתנועה, יכולות למידה וקשב, יכולות החשיבה והיצירתיות, ויסות עצמי ועוד. לרמות הכימיקל יש השפעות ישירות על היווצרות מחלות או תסמונות שונות מאחר שרמת הדופמין משפיעה על המערכת המוטורית ורמה נמוכה עלולה לגרום להתפתחות פרקינסון. כמו כן, יש קשר ישיר בין רמת הדופמין לבין תופעות כמו דיכאון, סכיזופרניה, חרדה, הפרעות קשב וריכוז, מתח נפשי, בעיות שינה, מחלות לב וכלי דם וכו'.

 

השפעות קוגניטיביות-התנהגותיות

מחקרים רבים בדקו את חשיבות הדופמין לפעילות המתבצעת בקליפת המוח הקדם מצחית, החלק שמעורב בתפקודי המחשבה ובפעילות הקוגניטיבית. ראוי לציין כי במוח האדם יש כמיליון תאי עצב המכילים דופמין, וכיום כבר ידוע כי החומר הכימי מעורב בתהליכים רבים במוח ובגוף, לכן לחוסר או עודף דופמין יש השפעה קוגניטיבית – התנהגותית, למשל השפעות על תפקודים כמו תכנון, למידה, חשיבה, יצירתיות, קבלת החלטות, זיכרון, ויסות ושליטה במידע והוצאה לפועל של תוכניות.

 

קולטני דופמין

קולטני דופמין, באנגלית Dopamine Receptors, מופעלים על ידי החומר הכימי שנמצא במרווח הסינפטי, ולקולטנים יש תפקיד חשוב להעביר את המידע לתא שהם מקושרים אליו. הקולטנים משמשים כמנגנון ייעודי לשחרור הדופמין מהתא הקדם סינפטי על מנת לאפשר לחומר הכימי לפעול על התאים הפוסט סינפטיים, כלומר לשלוח מסרים לחלקים אחרים במוח.

יש סוגים שונים של קולטני דופמין, וההשפעה של החומר הכימי תלויה בסוג ובמאפייני הקולטן המתחבר אליו. החוקרים גילו 5 סוגים של קולטנים, הם מסומנים באות D ושני הקולטנים הנפוצים ביותר הם:

 

משפחת D1

קולטנים ממשפחת 1D הם קולטנים בתר סינפטיים, וגירוי שלהם מביא לעלייה ברמת ה-cAMP בתא. קולטנים ממשפחת 1D ממוקמים באזור הסטריאטום, במיוחד באזורים שאחראים על המוטוריקה.

 

משפחת D2

קולטנים ממשפחת 2D נפוצים יחסית והם יכולים להיות בתר סינפטיים או להיות בעמדות קדם סינפטיות. בדרך כלל קולטנים ממשפחת 2D אחראים על ויסות ההפקה והשחרור של דופמין, וגירוי הקולטנים מפחית את רמת ה-cAMP בתא.

 

שינויים ברמת הדופמין

לשינויים ברמת הדופמין, מחסור או עודף דופמין, יש השפעות משמעותיות על בריאות הפיזית והנפשית כאחד. הדופמין מעורב במגוון רחב של תהליכים ותפקודים פיזיולוגיים, כולל ויסות מצב הרוח, מוטוריקה, קוגניציה ועוד. כך לדוגמה, לתופעה כמו עודף דופמין תופעות לוואי שונות כמות התפתחות הפרעות קשב, אגרסיביות, קושי לשלוט בדחפים, תחרותיות גבוהה וכו'.

 

לשינוי ברמת הדופמין במוח עשוית להיות השפעות כגון:

הפרעות במצב הרוח (הפרעות אפקטיביות)

מחקרים רבים הוכיחו קשר בין רמת הדופמין לבין להפרעות מצב רוח שונות ובהן דיכאון וחרדה, ובעיקר דיכאון קליני ומאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית). חוסר איזון ברמות הדופמין משפיע על הפעילות של המערכת הדופמינרגית, וכיום יש תרופות יעילות שונות למצב זה. לדופמין יש תפקיד חשוב ומכריע בוויסות מצב הרוח אצל האדם.

רמות נמוכות של החומר הכימי מגבירות את הסיכון לדיכאון בעוד עודף בדופמין קשור בחרדה ובמצבי פסיכוזה.

 

הפרעת קשב

האיזון בין דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין משפיע על יכולת קשב וריכוז, לכן שינוי ברמת הדופמין קשור להפרעות קשב וריכוז, כולל קשיי למידה וזיכרון.

 

פרקינסון

מחלת פרקינסון היא מחלה כרונית חמורה הנובעת מחסרים של מתווכים ומוליכים עצביים במערכת העצבים, כאשר המוליך והמתווך העצבי העיקרי שחסר במחלה זו הוא דופמין. החוקרים גילו כי חוסר בדופמין משבש באופן הדרגתי את היכולות המוטוריות של האדם, והמוליך העצבי קשור בשרירים ובתנועתיות, לכן הדופמין מעורב במחלת הפרקינסון מאחר שניוון בתאי העצב המייצרים את המוליך העצבי במוח משפיע על רמת הדופמין, והמחסור במוליך העצמי מביא לקשיים מהותיים בשליטה על השרירים.

 

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית נפוצה יחסית, זו הפרעה נפשית כרונית הנחשבת למורכבת והיא שייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. ההפרעה הנפשית מתפתחת לרוב כתוצאה מירידה הדרגתית ומתמשכת בפעילות קליפת המוח הקדם מצחית, והפגיעה גורמת להפחתת הפעילות הטונית של הדופמין ולעלייה בתגובתיות הפאזית, לכן לא פעם האדם מתלונן על הזיות בגלל העלייה המשמעותית ברמת הדופמין במוחו.

 

תסמונת הרגליים חסרות המנוחה

הפרעה נוירולוגית תחושתית הקשורה לחוסר ברמת הדופמין, ההפרעה גורמת לרצון עז להניע את הרגליים ולתחושה לא נעימה באזור הרגליים בזמן מנוחה או שינה. ידוע כי התופעה פוגעת באיכות השינה ועלולה לגרום לפגיעה בתפקוד היומיומי ולהפרעות שינה חמורות.

 

בדיקת דופמין

בהתאם לתלונה של המטופל והתסמינים עליהם הוא מדווח, הרופא המטפל יכול לשלוח את האדם לבצע בדיקת דופמין. ניתן לבדוק את רמת הדופמין באמצעות בדיקת שתן רגילה דרך קופת החולים או באמצעות בדיקת הורמונים ברוק.

אם תוצאת הבדיקה היא מעל הנורמה הממצאים עשויים להעיד על סכיזופרניה, מאניה דפרסיה, התקפי פסיכוזה וכו'. אם תוצאת הבדיקה מעידה על עודף דופמין התוצאה עשויה להעיד על התפתחות מחלת פרקינסון, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, חרדה ובעיות נוספות.

בהתאם לתוצאות הבדיקה והתסמינים עליה המטופל מדווח ניתן להתאים את הטיפול הנכון והאופטימלי ביותר. יש תרופות שונות המיועדות לטיפול בתסמינים ובבעיות של עודף דופמין. לעיתים הרופא ימליץ על שינוי תזונתי כדי לשלוט ברמות הדופמין, אך התרופות אינן תמיד יעילות, לכן הרופא יכול להתאים טיפול חלופי המבוסס על אופן פעולת המוליך העצבי במוח.

לסיכום, הדופמין הוא הורמון ונוירוטרנסמיטור הנחוץ לבריאות הפיזית והנפשית כאחד, ויש לו תפקיד חשוב ומרכזי בוויסות מצב הרוח, מוטוריקה, קשב וריכוז.

אין לראות במידע במדריך זה כהמלצה או כחוות דעת רפואית. בכל שאלה או בעיה יש לפנות לרופא או לגרום מקצועי אחר.

אולי יעניין אותך גם

בלוטת לימפה בגרון

בלוטת לימפה בגרון

מה תפקידן של בלוטות הלימפה? איך הן מגנות על הגוף שלמו מפני וירוסים ונגיפים שונים? מהם הגורמים לבלוטות לימפה מוגדלות ונפוחות אצל ילדים ומבוגרים? מתי

מכשיר סיפאפ אוטומטי Prisma Smart

יתרונות הטיפול במכשיר סיפאפ

מכשיר סיפאפ (CPAP) נחשב ליעיל ולאפקטיבי ביותר לטיפול בתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, המכשיר הפופולרי והמומלץ על ידי אנשי המקצוע בתחום הפרעות השינה הוכח מחקרית

Call Now Button